להיוולד מחדש – הצילום כמרחב לריפוי ולגילוי עצמי

בוודאי שמתם לב שהרבה ממה שאני יוצרת ועוסקת בו קשור לעולם הרוח. אני תמיד מחפשת, חוקרת, מנסה להבין לעומק – מה מניע אותי? מה נותן לי השראה? איך אני מקבלת רעיונות? מהו מקומי בעולם, וכיצד אני יכולה להביא אליכם משהו מעצמי, לא רק דרך מילים אלא גם דרך דימויים, דרך עדשה שמספרת סיפור שלם ללא צורך באותיות.

אני מאמינה שאדם רוחני – אדם שמחפש משמעות, שמחובר ללב שלו, שרואה את המציאות בשכבות ולא רק במה שנגלה לעין – מקבל את האנרגיות שלו מהעולם שסביבו. הוא חי בתדרים שמשתנים בהתאם למפגשים שלו, לתובנות שהוא צובר, לרגעים שממלאים אותו ולרגעים שמערערים אותו.

וזו בדיוק החוויה שלי.

אני חיה ונושמת אומנות, לא כאמצעי בלבד, אלא כדרך חיים. הצילום עבורי מעולם לא היה רק פעולה טכנית של לכידת תמונה – הוא תמיד היה דרך לביטוי עצמי, דרך לראות מעבר למובן מאליו, דרך להרגיש.

ברגע שהבנתי זאת, הבנתי גם שזה הייעוד שלי. זה המקום שבו אני מוצאת את עצמי, שבו אני מתחברת לאחרים, שבו אני יכולה לשמש כלי עבור מי שמחפש לגלות משהו חדש על עצמו.

וכך, בכל תמונה שאני מצלמת, אני רואה לא רק אתכם – אלא גם אותי.

בכל מבט, בכל הבעה, בכל אור וצל, אני מוצאת חלק ממני.

פוטותרפיה – לראות את עצמך מחדש דרך העדשה

הצילום יכול להיות כלי עצום לריפוי. לעיתים, אנחנו כל כך רגילים לראות את עצמנו בצורה מסוימת, דרך עיניים שמלאות בשיפוטיות, דרך מחשבות שמגדירות אותנו שוב ושוב באותן תבניות. אבל מה אם היה אפשר לראות את עצמנו אחרת? מה אם דרך עדשה שמוחזקת בידיים של מישהו אחר, יכולנו לקבל השתקפות חדשה שלנו?

זה הכוח של פוטותרפיה.

ברגע שאנחנו מאפשרים לעצמנו להיחשף, לשחרר שליטה, להתמסר לרגע שבו מישהו אחר רואה אותנו באמת – משהו משתנה. אם רק תגיעו מוכנים לתהליך, אם תאפשרו לעצמכם להיות שם, אם תסמכו עליי שאחזיק עבורכם את המראה הזאת ואכוון אתכם לנקודת אור חדשה במחשבות שלכם – תרגישו כאילו נולדתם מחדש.

כי התהליך הזה הוא לא רק צילום.

זה רגע שבו אתם פוגשים את עצמכם, אולי לראשונה, בלי פילטרים של מחשבות, בלי רעשי רקע. זה מרחב שמאפשר לכם להרגיש את עצמכם, לראות את היופי שבכם, להיפתח למהות האמיתית שלכם.

ללמוד להעריך את הרגעים הקטנים – ולהעניק לעצמנו התחלה חדשה

החיים שלנו קצרים מדי כדי לתת למחשבות טורדניות, לחששות, לאירועים מהעבר להכתיב לנו את ההווה.

ברור שאנחנו לא יכולים להתעלם מהכאב, להדחיק רגשות, לעשות “סוויץ’” מהיר ולשכוח כל מה שהיה. זה לא טבעי וזה לא נכון.

אבל אנחנו כן יכולים ללמוד איך לקבל.

אנחנו יכולים לבחור לעבד את החוויות שלנו, להתבונן בהן, לתת להן מקום – ואז גם לשחרר.

כי החיים כל הזמן מזמנים לנו אפשרויות. הם כל הזמן נותנים לנו הזדמנויות לראות אחרת, לחוות אחרת, להתאהב מחדש במה שכבר יש לנו.

הרגעים הקטנים, הפשוטים, השגרה שאנחנו לעיתים לוקחים כמובן מאליה – כל אלה הם מתנות.

וברגע שאנחנו מפנימים זאת, ברגע שאנחנו לומדים להרים את הראש, לקבל באהבה את מה שקורה לנו – גם הרגעים הפחות פשוטים – אנחנו זוכים לדבר היקר ביותר:

הזדמנות להיוולד מחדש.

החיים מעצבים אותנו. כל חוויה שאנחנו עוברים, כל תקופה מאתגרת, כל צומת דרכים – כל אלה משנים אותנו. ואם נביט אחורה, נוכל לראות איך הפכנו להיות אנשים אחרים משהיינו בעבר.

אולי חזקים יותר.

אולי עדינים יותר.

אולי מודעים יותר.

אבל תמיד משתנים, תמיד מתפתחים.

וכל רגע כזה הוא הזדמנות להגיד לעצמנו:

“אני כאן. אני רואה את עצמי. אני מקבלת את מה שהיה, ומאפשרת לעצמי להתחיל מחדש.”