רגשות הם הלב הפועם של כל צילום. הם אלה שהופכים תמונה פשוטה ליצירה נוגעת ומרגשת, שמצליחה להישאר חקוקה בלב לאורך זמן. בעוד שהיופי החיצוני עשוי להיות חולף, הרגש נשאר איתנו – הוא מחבר אותנו לסיפור שמאחורי התמונה, לתחושות ולזיכרונות שהיא נושאת.
בצילומים עם סבטה, לא ביקשתי רק לתעד את הרגעים היפים שלה, אלא לשקף את מה שהיא מרגישה. המצלמה הפכה לכלי שמביא לידי ביטוי את העומק והכנות שבה. זה היה מסע של גילוי, שבו כל מבט ותנועה סיפרו סיפור משלהם – סיפור של חיבור פנימי ואותנטי.
בכל תמונה שאני מצלמת, אני שואפת לגעת ברגש, לחשוף את המהות שמעבר לחיצוניות. אני מאמינה שהצילום האמיתי הוא לא רק מה שרואים, אלא מה שמרגישים.
עם סבטה, הצילום הפך לרגע של חיבור אמיתי, שבו התמונה נושאת בתוכה את התחושות, את הסיפור ואת המהות שלה. זהו המסע שמלווה אותנו מעבר לזמן, ומאפשר לנו לראות את עצמנו ואת העולם באור חדש ומרגש.
