אי קבלת האחר היא כמו פצצת זמן מתקתקת – היא מתחילה כתובנה קטנה, אולי נסתרת, ולאט לאט מתפשטת, מחלחלת אל תוך כל רובדי הנפש. אנשים רבים שחווים תחושת דחייה, מנסים להסתיר אותה, להדחיק אותה, אך בעומקה של הנשמה, אי הקבלה מתחילה להרעיל. תסכולים ובעיות נפשיות לא בהכרח מהווים את התוצאה החמורה ביותר; במקרים מסוימים, תחושת דחייה יכולה להוביל אף למחשבות אובדניות, עד שאנשים מוכנים “לבטל” את חייהם בתקווה להתחיל מחדש.
אבל המציאות היא כזו – אנחנו לא זקוקים לחיים חדשים. יש לנו את שלנו, והם מלאים באפשרות לצמיחה ולידה מחדש. המסע האמיתי מתחיל בפנים, בהסתכלות פנימית ובהבנת הפחדים והמגבלות. ברגע שאנחנו מבינים את עצמנו, לומדים לסלוח ולהתמודד, אנחנו יכולים להיוולד מחדש לתוך החיים הקיימים שלנו.
הסט הזה עם אביב הוא ביטוי מוחשי למסע הזה. אביב, בחור צעיר וחזק, מביא לצילום את כל רגישותו וכוחו הפנימי. דרך תנוחות גוף וביטוי עיניים, אפשר לראות בבירור את המבט מלא התקווה לעתיד, את השאיפה לשחרור מכל מה שכובל, ואת הצורך להיוולד מחדש עם גישה אחרת, חיובית ומקבלת יותר.
בצילום פוטותרפיה זה, הקונספט של לידה מחדש מקבל משמעות עמוקה ומלאת עוצמה. כל תנוחה, כל מבט, מספרים על מסע פנימי עמוק, על יכולתו של האדם להתמודד עם עצמו ועם פחדיו. אני מודה לאביב על האמון המוחלט שנתן בי, ועל כך שאפשר לי להיות חלק מתהליך עוצמתי ומחבר שכזה
