אירה
בכל כך הרבה ראיונות עם מפורסמים, הם נשאלים על ההשראה שלהם ליצירה.
מוזיקאים יספרו על השראה ממוזיקאים אחרים כמו ג'ון לנון, ג'ימי הנדריקס או מריה קאלאס.
ציירים מושפעים מרבי אומן כמו דה וינצ'י, קדישמן או קלימט.
קולנוענים מהאחים כהן ופליני.ההשפעה יכולה להפתיע ולהגיע דווקא מהשטח ומתהליך העבודה.
אני מושפעת ומקבלת השראה מהאנשים שאני עובדת איתם.
לכאורה מדובר בתהליך פשוט: אני מבקשת מהמצולמת להחזיק את הפרח ולהתכסות באריג קל, מוודאה שהתאורה נכונה ו… פתאום עפעוף של הריסים ותנוחה של הגוף ואני צופה גם על עצמי מהצד, מסתכלת על המצולמת, שנראית עכשיו כמו דוגמנית אצילית בסטודיו של אומן מהרנסנס.
כמו קסם, ההשראה שלי מגיעה מהיצירה המשותפת שלנו.
אני מסתכלת על התמונה שוב ומרגישה שראיתי כבר את האימג' הזה קודם, אבל, לא יודעת איפה.
כשאני מתיישבת מול המחשב, אני מנסה דרך החיפוש של ההשראה, לסקור את כל האמנים בבת אחת ואת העבודות היפהפיות שלהם. ככה זה קורה לי - השראה הפוכה.
מה רציתי להגיד? שלפעמים הסוד שמאחורי תמונות יפהפיות הוא האהבה לתהליך היצירה כולו ולא רק לתוצאה הסופית.
ההשראה שהמקור שלה באנשים שאני עובדת איתם, היא הטעם לכל.
אוהבת את כולכם.
