גלינה
היום חשבתי על הרגעים האלה שמפרידים בין חלום לילה שלא הושלם להבנה שאת ערב.
את יודעת למה אני מתכוונת. כשהעיניים שלך עדין פתוחות, אבל החלום עדין מתרחש בראשך.
ולא הבנת באיזו מהשניים את נמצאת. כזה קו לא ברור בין עולמות מקבילים. כשהכנפיים שלך עדין לא מוסתרת על מתחת לעורך. כשהכל אפשרי. אין מרחק ואין פרידות, ואז את יושבת במטבח, כשריח הקפה של הבוקר עולה בעדינות ומוחק פרטים אחרונים של המראות. בוקר קסום.
