גל לא הגיע לצילום עירום גברים רגיל. הוא נכנס לסטודיו עם רצון לגלות את הגבולות הפנימיים שלו, לשבור את החומות שהחברה מציבה, ולתת לגוף לדבר בשפתו הטבעית. האתגר הזה יצר תהליך שמלא ברגש, עוצמה, ופגיעות.
כשהוא שוכב על ספסל העץ, כשהקסדה על ברכיו – זה לא רק אביזר שמשמש כהגנה, אלא סמל למשהו עמוק יותר: הנכונות להוריד את המגנים הפיזיים והנפשיים ולהיחשף לגמרי. גל הצליח להביא לתמונה את הקסם שבפשטות, את העוצמה שבגוף הנחשף, ואת ההבנה שהחופש מגיע מבפנים.
האור בסטודיו עבד בהרמוניה מושלמת עם הגוף שלו, יצר צללים ותאורות שהפכו כל תמונה ליצירה בפני עצמה. השילוב בין האלמנטים הפשוטים – הגוף, האביזרים, הספסל, יצר דיאלוג בין החומרים לבין הנשמה, בין תנועה לדומם, בין האור לחושך.
בכל תמונה שצולמה, נבנה סיפור אחר – תנועות הגוף שלו שידרו חופש, תחושת שחרור, אך גם רכות ופגיעות. בצילומי עירום גברים, מדובר לא רק באסתטיקה של הגוף, אלא גם ברבדים הפנימיים, בהכרה שכל חלק בגופנו הוא ייצוג של משהו עמוק יותר, של זהות, של חיבור ושל מסע פנימי. גל הצליח להביא את עצמו למסע הזה במלואו, וניכר בכל תנועה ובכל מבט שתפסתי דרך העדשה.
החוויה של גל היא הוכחה לכך שצילומי עירום יכולים להיות הרבה מעבר לאמנות הגוף – הם תהליך של שחרור ושל חקר עצמי, שבו כל אחד מאיתנו יכול להתגלות מחדש. זו הזדמנות לשים בצד את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על עצמנו, ולהתמסר לרגע, לאנרגיה, ולאמת הפנימית.
