לפני הצילומים קיבלתי מאליה הודעה קצרה אך כל כך משמעותית:
“חשבתי אולי לקחת מסבתא שמלה מסורתית עם השרשראות שלה, מה אומרת?”
ידעתי שזו לא רק שמלה – זו דלת לסיפור מרגש, כזה שעובר מדור לדור ומספר על קשר עמוק ואהבה שאין להם תחליף.
אליה הגיעה לסטודיו עם השמלה המסורתית והשרשראות המיוחדות של סבתא שלה, והאווירה השתנתה מיד. כשהיא לבשה את השמלה, היא הפכה להיות דמות מסיפור – מאופקת, עדינה, מלאת עוצמה פנימית. משהו בזיכרון הגנטי, בזיכרון האישי של הקשר עם סבתא, התעורר לחיים באותו רגע.
היא סיפרה לי על הקשר המיוחד שלה עם סבתא, על הערכים שקיבלה ממנה, ועל החשיבות שלה בתהליך ההיכרות העצמית. לאט לאט, דרך תנועות קטנות, מבטים עמוקים ורגעי שקט, אליה הצליחה להתחבר לא רק לשורשים שלה, אלא גם לעצמה.
כשהיא רקדה את הריקוד המסורתי, הכל התעורר לחיים. האנרגיה שזרמה מהתנועה ומהלב שלה מילאה את החלל והשאירה אותי נפעמת. הרגע הזה היה הרבה מעבר לצילום – זו הייתה חוויה של חיבור למי שהיא באמת, עם כל היופי שבמסורת ובנפש
