אני יודעת שהתהליך של פוטותרפיה לא מדבר לכולם, וזה בסדר. לא כל אחד מוצא את עצמו מתחבר לתהליך הזה או מבין את העומק שהוא מביא איתו. אבל עבור מי שמוכן לתת לזה הזדמנות ולהיפתח, מדובר בחוויה שמאפשרת גילוי עצמי והבנה עמוקה יותר של הגוף והנפש.
עם עמיר, זה היה מסע מרתק של פתיחות ואומץ. פוטותרפיה היא הזדמנות להשתחרר ממחסומים רגשיים, לחקור את עוצמותינו הפנימיות ולהתחבר לעומקים שבתוכנו. דרך הצילום, הוא החל לראות את עצמו באור חדש – לא רק דרך העדשה, אלא גם דרך התחושות הפנימיות שהציפו אותו במהלך הסשן.
אני רואה בצילום לא רק כלי טיפולי אלא גם אמצעי לפסיכודיאגנוסטיקה ולניתוח עצמי. המצלמה משמשת כמראה מדויקת ללקוח, שמאפשרת לו להשליך את תפיסותיו על עצמו, לבחון את הדרך בה הוא רואה את עצמו ביחס לאחרים, ולהבין את המשמעות הפנימית של הגוף והשפה הלא מילולית שהוא מבטא.
במהלך הצילום, תחושת המודעות העצמית התחדדה – המבט, התנוחה, שפת הגוף – כל אלו מספרים את הסיפור הפנימי. זו הזדמנות לשחרר חסימות שנצברו, לראות מחדש ולהרגיש חיבור עמוק לגוף ולנפש. הצילום לוכד את הרגעים הקטנים, אלה שלא תמיד שמים לב אליהם ביומיום – התחושות, המבטים, והמחוות הקטנות שמספרות על מי שאנחנו באמת.
שפת הגוף היא שפה אוניברסלית, אך היא גם תרבותית ואישית. כל תנועה קטנה – הכתפיים, הידיים, ההבעות – משקפת את הרגשות שלנו, את הסיפורים שאנחנו נושאים. בצילומי ע*רום במיוחד, אפשר לעקוב אחר ההגדרות האישיות שלנו ולגלות היבטים חבויים באישיות.
אני מאמינה שהפוטותרפיה היא כלי רב עוצמה, אך רק מי שבאמת מוכן להיפתח אליה יוכל לראות את כל היופי הפנימי שמסתתר בתוכו. עם עמיר, זו הייתה חוויה אמיתית של גילוי, קבלה ויצירה מחדש.
