כצלמת תרפיה, אני שמה דגש מיוחד על התאורה. התאורה היא לא רק מקור אור – היא שפה בפני עצמה. היא יכולה להעביר רגשות עמוקים, להשפיע על התחושות של המצולם ושל הצופה, ולהעניק לכל צילום את האווירה הייחודית לו. התאורה יכולה להסתיר פרטים או להבליט אותם, ליצור מסתורין או חמימות, ובעיקר – להדגיש את האיכויות הפנימיות של האדם שמולי.
במפגשי הצילום שלי, כמו זה עם אלמוג, שיתוף הפעולה עם הלקוח הוא הכרחי. יחד, אנחנו מחליטים מהו המסר והתחושה שאנחנו רוצים להעביר דרך התמונות. הבחירה אם לצלם בחוץ או בסטודיו, באיזו שעה של היום, ואיזו תאורה תתאים, הופכת את התהליך ליצירה משותפת. התאורה, במיוחד בתהליך התרפי, היא כלי שמאפשר להביא את הפנימיות של המצולם לידי ביטוי מלא ואותנטי.
לכולנו יש פנטזיות – על עולמות מקבילים, על חיים בעבר, או על מקומות אחרים שבהם היינו רוצים להיות. אני מאמינה שבכל אחד מאיתנו קיימת נפש עתיקה, מישהו שחי כאן לפני אלפי שנים, ושאנחנו נושאים בתוכנו תכונות והתנהגויות שלו מבלי לדעת.
שימוש באביזרים כמו תכשיטים אתניים, בדים מיוחדים, איפור כבד, או תסרוקות מתקופות אחרות, מאפשר לנו לגעת בנפש הזו. אביזרים כאלה מעירים זיכרונות חבויים בתת המודע שלנו. הם גורמים לנו לנוע, להרגיש, ולהתנהג בצורה חדשה – כמעט כאילו הם חלק בלתי נפרד מאיתנו.
בצילומים של אלמוג, שילוב התאורה המדויקת והאביזרים המיוחדים יצרו חיבור קסום לנפש עתיקה ולרגשות חבויים, תהליך שחושף את האמת הפנימית ואת היופי האותנטי שבה.
