הבלוג האישי שלי

כל אנרגיה זקוקה למקור, נכון? כל השראה מגיעה מאיפשהו. מכונית לא יכולה לנסוע בלי דלק ואפילו הסוס הכי מהיר לא יכול לדהור אם לא נאכיל אותו… סשן צילומים עם לקוח מחייב השקעה של אנרגיה מהדוגמן וגם ממני, זה נכון גם כשהכל זורם וקל ואנחנו לא מרגישים.

ידעת שמרגע שמתחיל חיפוש הקשרים הפנימיים שלנו, בעצמנו או אצל פסיכולוג, כל קשר שני ימצא את הדרך שלו ליחסים שלנו עם ההורים שלנו?

כולנו משתנים לאורך החיים. הדעות וההשקפות שלנו על כל מיני נושאים משתנות. לו פגשת את עצמך של לפני 20 שנה – מה היית אומרת לעצמך? או, אם יכולת לשאול את עצמך של העתיד, מה היית שואלת?

הרווח הגדול מהעבודה שלי הוא המצב הנפשי והעיניים מוקירות הטוב והתודה, של הגיבורים שעומדים במרכז סשן הצילומים. אבל, אני מגלה פה ושם סימנים נוספים לזה שאני בדרך הנכונה.

אני רוצה להזכיר לכל הגברים שעוקבים אחרי כאן, שט"ו באב, יום האהבה היהודי, מגיע. מה לא אמרו על אהבה? אמרו שאין לה גיל, ושגם אם נשרפת ממנה בעבר, היא חזקה מכל מכשול והוכיחה את זה שוב ושוב.

מה זאת השראה? אתם יודעים, לפעמים אני מגיעה לסטודיו שעה או שעתיים לפני הזמן כדי להכנס למצב הרוח הנכון. לפעמים אני חושבת, שאם מישהו היה רואה מה אני עושה ברגעים האלה, הוא היה מזמין לי אמבולנס. זה נראה, כל כך משונה.

איך זה קורה לדעתכם? עם כל ילדה נולדת אישה שמחכה לרגע הנכון לפרוץ? או שאולי מהלך החיים הוא שיוצר את האישה הזאת? החום, האהבה, האנרגיות, הזמן, החינוך שבעלי ואני משקיעים בבנות שלנו הפך אותן לנשים שהן עכשיו? ואולי הן נולדו ככה ואנחנו רק היינו שם כדי לתמוך ולעזור להן להגשים את הנשיות שלהן?

הסטודיו הוא המבצר שלי. הוא משקף מצוין את העולם הפנימי שלי. אני לא יכולה להרגיש בבית אם אין לי את הנוחות של הסטודיו, זאת הסיבה שכל פרט חשוב בו. זה מתחיל מהניחוח של הנרות והמוזיקה שנשמעת במהלך הצילומים, עד טעם התה שבירת האור של הזכוכיות, שמוסיפות תאורה חמימה.

אני חייבת שמש אפילו בימים החמים ביותר, כשכולם מחפשים מסתור מהשמש באויר קריר וחללים ממוזגים, אני עדין צריכה לפחות טיפת שמש, בלעדיה תהליכים שמשמעותיים בחיים שלי, פשוט לא קורים. אולי זאת הסיבה שאני נמשכת כל כך לפרחי השמש - החמניות.

לכל דבר יש מקור ונקודת התחלה. לאירועים, דעות, מקצועות ותהליכים. לאחרונה נחשפתי למקור של האמנות שלי וכל כך התרשמתי ממנו. אני רוצה לשתף אתכם ולראות אם גם אתם תחושו את האופוריה שהרגשתי בעצמי.

בחלק מהפוסטים שלי, אני מדברת על הסרת מסכות. שנה אחרי שנה אני קוראת לכם להראות לעולם את הפנים האמתיות שלכם, לראות ולקבל את היופי האמתי שלכם. אבל, אל תשכחו שלפעמים זה אפילו שימושי לעטות מסכה. אני, כמובן, לא מדברת על שגרה יומיומית, או בתקשורת עם חברים או משפחה.

לטרייסי צ'מפן יש שיר שנקרא "מכונית מהירה" והוא מספר על שני אנשים. רק שניהם, העולם לא חשוב להם כשיש להם אחד את השניה ואת המכונית המהירה שלהם. אם מעולם לא האזנתם לו - זה הזמן. מדובר ביצירת אומנות יפה, מרגשת וגם קצת עצובה.

עוד מזל אחד מגלגל המזלות ועוד הצצה קטנה אל מאחורי הקלעים של הפרויקט הזה. היום אני רוצה שתשימו לב למשהו שונה מהעבודה הקשה של הצוות. זאת הסבלנות יוצאת הדופן של הדוגמנים שאני נתקלת בה לא פעם. נסו לשבת 10 דקות, בתנוחה לא נוחה. קשה, נכון? אז שתדעו שדוגמנים נדרשים לפעמים לעשות את זה שעות, בזמן שהצוות מאפר ומסרק אותם. התוצאה תמיד קסומה ומהממת. אבל הסיפור שמאחוריה נובע מעבודה מאומצת של הצוות, הצלם והדוגמנים.

כשרואים את התוצאה הסופית, קל יותר להעריך את היוצר.אבל, כשמדובר בעבודה הקשה של כל אותם אנשים שגורמים לדברים לקרות, אפשר לראות אותה רק בהצצות כאלה אל מאחורי הקלעים. תהיו כנים. גם אתם, כמו רובינו, לא נשארים באולם בסיום סרט כדי לצפות בשמות ובקרדיטים של מי שעבד על הסרט. נכון?

חג פורים נותן לנו הזדמנות להפוך ליום אחד למישהו אחר.נכון מגניב לשנות את הסטייל והמראה ליום אחד של יציאה מהשגרה? לא משנה מה תעשו או תגידו, תמיד תוכלו להגיד שזה לא אתם, זאת הדמות שבחרתם, נכון?

מיד אחרי שאנחנו מסיימים ליצור את הדמות בסטודיו - לא תזהו את עצמכם בראי. אנחנו נקפיד על כל פרט קטן בתלבושת, בשיער, באיפור ובאקססוריז. יש לי צוות מדהים שעובד בדיוק על זה. הנה, קצת מאחורי הקלעים כדי שתוכלו לראות איך יצרנו אחד מהמזלות בפרויקט שלי.

האינטרנט, הרשתות החברתיות והתקשורת מפעילים עלינו לחץ מאסיבי. הם לא מפסיקים להמליץ לנו על מזון שכדאי לנו לאכול, בגדים ואביזרי אופנה שכדאי לנו ללבוש ומקומות שכדאי לנו לראות.נשים חושניות וסקסיות מעלות תמונות שלהם על רקע חופים לבנים באיים המלדיביים או לצד מגדל אייפל, ויוצרים אצלנו תחושה מוטעית שרק אותם מקומות ראויים לביקור שלנו ולא אף אתר אחר יכול להשתוות אליהם.

לקראת טקס פרסי צילומי העיתונות העולמי שיתקיים ב14.2 באמסטרדם, בואו נסתכל על הפיינליסטים של 2017. אתם עומדים לראות 20 תמונות, שלא ישאירו אף אחד אדיש. זכרו שחלק מהן מציגות סצנות אלימות.5034 צלמים מ125 מדינות השתתפו בתחרות, מייצדים כ 80 אלף תמונות לשופטים. 45 צלמי מגזינים מכל העולם זכו בפרסים.

יש שיגידו שהצלחה נמדדת במספר הספרות בחשבון הבנק. אחרים משוכנעים שניתן לקבוע רק במדדים של הצלחה בקריירה. וקבוצה שלישית תטען שהצלחה היא משפחה חזקה וילדים בריאים. כל אחת מהקבוצות צודקת, בדרכה שלה. בשבילי, אני מרגישה שהצלחתיף כשאני רואה מישהו שחולק את התשוקוה שלי לצילום ומביע הוקרה והערכה למאמצים שלי. זאת הסיבה שהייתי כל כך שמחה וגאה כשאחד מהמגזינים הכי פופולאריים ויוקרתיים לנשים - לאישה, הביעו עניין בעבודה שלי. והפגישה הזאת היתה כל כך יעילה! קשקשנו, צילמתי, ובכלל נהניתי מאד! אני רוצה להודות למזגין על ההזדמנות להציג את עמי לקהל רחב. אני מאמינה שזה יעזור לי לפגוש אפילו יותר אנשים שמעריכים צילום אומנותי.