לחיות את עצמי במלואי – יום הולדת 43

17.02.2025

ב-30/03, אני חגגתי את המסע שלי.

יש משהו מיוחד בגיל 43 – הוא לא סתם מספר, הוא שכבת חיים נוספת שנכתבה בדפי הנשמה שלי. כל שנה שהצטרפה לאוסף היא פרק שלם, מלא בצבעים, רגעים, שיעורים. יש בו עומק של מי שכבר ראתה והתנסתה, ויש בו עדיין את הניצוץ של מי שממשיכה לחפש, לחלום, לגלות.

ויקטוריה מנשירוב - לחיות את עצמי במלואי – יום הולדת 43

כל שנה היא מתנה, אבל השנה הזו מרגישה אחרת.

היא מביאה איתה בשלות ושלווה, אבל גם תחושה מחודשת של התחלות, של אינסוף אפשרויות שנפרשות לפניי, כמו שבילים שמחכים שאבחר בהם. והנה, תאריך יום ההולדת שלי מזכיר לי בדיוק את זה – 30/03. המספרים 3 ו-0 כמו לוחשים לי:

"הכל פתוח, הכל אפשרי, אין גבולות למה שתוכלי להיות."

וכך, במקום רק להביט לאחור בסיפוק, אני בוחרת להביט קדימה בהתרגשות.

ויקטוריה מנשירוב - לחיות את עצמי במלואי – יום הולדת 43

מתנות הדרך – רגעים של צמיחה

השנים האחרונות היו מסע מרתק – מסע של חיפוש, גילוי, אומץ.

למדתי שהחיים לא תמיד מסמנים לנו את הדרך בצורה ברורה. לפעמים הם דורשים מאיתנו לעצור, להקשיב לקול הפנימי, להעז לקחת צעדים לא נודעים. אני זוכרת את התקופות שבהן לא ידעתי בדיוק לאן פניי מועדות, כשהלב קרא לי לצאת מהמסגרות המוכרות ולהתחיל משהו חדש. כמה פחד היה שם, וכמה עוצמה נולדה מתוך ההליכה קדימה למרות הפחד.

למדתי להעריך כל שיעור בדרך – גם את הקלים וגם את המורכבים יותר. למדתי שהאתגרים הגדולים ביותר הם אלו שבונים אותנו, שדווקא המקומות שבהם הרגשתי הכי חשופה, הכי לא בטוחה, היו המקומות שבהם גדלתי הכי הרבה.

ויקטוריה מנשירוב - לחיות את עצמי במלואי – יום הולדת 43

ואני מודה.

מודה על המסע, על הרגעים שבהם צחקתי עד שהלב שלי התרחב, על הדמעות שלימדו אותי להיות עדינה עם עצמי, על החיבוקים שהזכירו לי כמה אהבה יש סביבי.

מודה על האנשים שהאירו לי את הדרך, על מי שנשארו קרובים תמיד, ועל מי שהיו חולפים אך השאירו בי תובנות עמוקות.

מודה על האישה שאני היום – אישה שיודעת מי היא, שמעריכה את עצמה, שיודעת לתת ולקבל אהבה בלי תנאים.

ויקטוריה מנשירוב - לחיות את עצמי במלואי – יום הולדת 43

לחגוג את עצמי – כי מגיע לי

יום הולדת הוא לא רק עוד תאריך – הוא תזכורת.

הוא מזכיר לי לעצור לרגע בתוך המרוץ, לקחת נשימה עמוקה ולהרגיש את כל מה שיש.

הוא מזכיר לי לתת ערך אמיתי לדברים שחשובים לי באמת – למשפחה שלי, לקשרים שממלאים אותי, לרגעים שבהם אני פשוט אני.

ויקטוריה מנשירוב - לחיות את עצמי במלואי – יום הולדת 43

והיום, אני חוגגת.

אני חוגגת את האישה שהפכתי להיות.

אני חוגגת את השאיפות שלי, את החלומות שעוד לא הגשמתי אבל כבר קוראים לי קדימה.

אני חוגגת את האומץ שלי לבחור בעצמי, להאמין בעצמי, לאהוב את עצמי בדיוק כמו שאני – בלי תנאים, בלי ספקות, מתוך ידיעה עמוקה שאני ראויה לכל הטוב שיש לחיים להציע.

 

העתיד? הוא מחכה לי בזרועות פתוחות

לקראת השנה החדשה שלי, אני מתחייבת:

להמשיך להעז. להקשיב לאינטואיציה שלי ולצעוד קדימה גם כשאין שביל מסומן.

להמשיך ללמוד. על החיים, על עצמי, על האנשים שסביבי. להיות תמיד בתנועה של גדילה והתפתחות.

להמשיך לאהוב. את עצמי, את משפחתי, את הדרך שלי, גם כשהיא מתפתלת.

להמשיך לחלום. כי אין תקרת זכוכית מלבד זו שאנחנו שמים לעצמנו.

ולכם, האהובים שלי – לינון ולילדים שלי, אתם המתנה היקרה ביותר בחיי. אתם האור שמאיר לי כל יום, הכוח שמניע אותי קדימה. בזכותכם אני לומדת, צומחת, ומתמלאת אהבה אינסופית.

לחיי 43, לחיים מלאים באור, אהבה, שמחה, הצלחה – ולמינון גבוה של קסם, כי אני מאמינה בו יותר מתמיד.

באהבה, אני.

פוסטים נוספים בבלוג

17.02.2025

לחבק את הצל – המסע לגילוי האני האמיתי

אנחנו חיים בעולם שמקדש את האור, שמרומם הצלחה, שמצפה מאיתנו לחייך תמיד, להיות חיוביים, להציג תמונה מושלמת של החיים שלנו. הרשתות החברתיות מלאות ברגעים נוצצים, בהישגים מרשימים, בזוויות הכי מחמיאות של המציאות. אנחנו רגילים לראות שם את החיוכים הרחבים, את הרגעים היפים, את הזוהר שמוקרן החוצה.
17.02.2025

מהנהלת חשבונות לאמנות – הדרך שלי לריפוי דרך המצלמה

הייתה לי פינה משלי – שולחן מסודר, מחשב, כיסא שהמתין לי באותו מקום בדיוק בכל יום מחדש. על פניו, זה היה יציב, בטוח. מסלול חיים מתוכנן היטב – עבודה מסודרת, תלוש משכורת קבוע. אבל עם הזמן, התחלתי להרגיש את הקירות סוגרים עליי.
04.02.2025

למצוא את עצמי בין אבק המדבר

באוקטובר 2022 לפני כשנתיים וקצת הייתי בפסטיבל המידברן. זו הייתה חוויה מרגשת, מטלטלת ומלמדת.