הכול מתחיל בילדות.
זיכרונות ילדות משפיעים על העדפות, פחדים והרגלים שלנו ומהווים מצפן לערכים החשובים לנו. בסט הצילומים של נסטיה, מצפן זה הוביל אותנו אל אופנוע מדגם DNEPR – לא סתם כלי רכב, אלא סמל לעיר הולדתה, המקום שבו הכל התחיל.
כצלמת תרפיה, אני רואה איך זיכרונות ילדות מעצבים את האנשים שמגיעים אלי. דרך הצילום, אפשרי לשחזר רגעים ולשחרר רגשות. במקרה של נסטיה, הצילום לא היה רק תיעוד, אלא מסע פנימי עמוק שבו כל מבט, כל תנועה וכל פריים חיברו אותה לעבר שלה.
כל סיפור הוא מסע – מסע של גילוי, של התבוננות פנימה, ולעיתים של ריפוי עמוק. הצילומים בטבע, עם האופנוע העתיק ברקע, היוו עבורה הזדמנות נדירה לשחרר, להתמסר ולגלות את עצמה מחדש.
הצילום מאפשר לחוות רגעים מחדש ולראות את עצמנו באור חדש, תוך הבנה עצמית והרמוניה פנימית. העולם הזה רוטט באינספור תדרים, ונסטיה הצליחה למצוא את הקול שלה בין כל הרעשים.
החוויה הזו הזכירה לי כמה חשוב לא לפחד להסתכל על העבר שלנו. הוא המפתח לעתיד.
כשאנחנו נותנים למגע, למבט ולתחושה לחלחל פנימה, אנחנו יוצרים סיפור חדש, עוצמתי ואותנטי. בדיוק כפי שאנחנו.