אמילי וניקול
אמילי וניקול הפכו, בשבילי, לסמלי ירושה.
אחרי שהכרתי אותן עוד טוב יותר אפילו, שמתי לב לזה בתכונות שלהן.
ראיתי גם שהבת יודעת ומבינה רוך, עדינות, נימוסים ואיך להיות אישה לא פחות טוב מאמא שלה.
אני חושבת שזה משהו שנלמד על ברכיה של אמא ולא באופן מכוון.
שתי הבנות היו כל כך מקסימות ומרתקות, וגם השלימו אחת את השניה - כאילו היו אחת.
לא הייתי צריכה לבחור מי מהם תהיה בחזית. הצלחנו ליצור דמות הוליסטית של אמא ובת.
