הקושי לאהוב את עצמנו באמת, ללא תנאים, קיים כמעט אצל כולנו. אנחנו נוטים למצוא סיבות להתמקד בשלילי ולהתעלם מהטוב שבנו. אבל כמו כל דבר אחר בחיים, גם אהבה עצמית היא תהליך – מסע של שינוי, של למידה ושל התקדמות.
אני מאמינה שכאשר אנחנו עוצרים לרגע, מביטים בעצמנו ומתמקדים בטוב – אפילו אם הוא נראה קטן – זה הופך להרגל. כשנדמה לנו שהשלילי משתלט, נוכל לשים לעצמנו מראה שתזכיר לנו את הדברים החיוביים שבנו. לאט לאט, נרגיש את השינוי מתהווה. אהבה עצמית היא הבסיס לאהוב אחרים.
כצלמת תרפיה, אני עדה לכוח האדיר של צילום רגשי. פוטותרפיה היא כלי שמאפשר לנפש שלנו לצאת החוצה, אפילו מבלי לומר מילה. בזמן הצילומים, הרגשות העמוקים ביותר צפים, והתמונות שנוצרות הן לא רק זיכרון ויזואלי – הן מראה של התחושות והתנועה הפנימית שלנו.
כשאני מדברת על ערום, זה לא תמיד ערום פיזי. פעמים רבות מדובר בערום רגשי – כשאנחנו חושפים את עצמנו דרך המבט, דרך העיניים, דרך הנשמה. יש לקוחות שמגיעים לצילומים ומרגישים ערומים לגמרי גם כשהם לבושים לחלוטין, כי מה שנחשף הוא העומק הפנימי שלהם.
יוליה היא דוגמה לתהליך הזה. היא הגיעה לצילומים והצליחה לגעת בנקודות העמוקות ביותר בתוכה. דרך התהליך, היא גילתה מחדש את העוצמה שלה ואת היכולת שלה לאהוב את עצמה בדיוק כפי שהיא
